ומה היה אילו

מלך בולגריה סירב לשלוח יהודים למחנות ההשמדה, אבל הם עדיין סבלו מרדיפה. התמונה של אמי עם טלאי צהוב מעוררת מחשבה: זה היה יכול להסתיים אחרת 

צביקה דביר 

אחרי מלחמת העולם הראשונה, בולגריה הייתה במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי קשה. החל מאמצע שנות ה-30 המדינה התקרבה לגרמניה הנאצית במטרה לזכות בתמיכתה להשבת השטחים שנגרעו ממנה במלחמות הבלקן. 

בתחילת מלחמת העולם השנייה הכריזה בולגריה על ניטרליות, אבל באחד במרץ 1941 הצטרפה להסכם התלת-צדדי (גרמניה, יפן ואיטליה) והפכה לבת ברית של הגרמנים. עם זאת, המלך בוריס סירב להיענות לדרישותיו של היטלר לשלוח את צבא בולגריה להילחם בחזית המזרחית.

חיכו בתחנת הרכבת

הגרמנים עמדו בהסכמים והחזירו לבולגריה את השטחים. הם ציפו שבתמורה לכך, השלטון הבולגרי ימסור את כל היהודים למימוש הפתרון הסופי. כ-11 אלף יהודים ששהו בשטחים שהוחזרו לבולגריה נשלחו למחנות ההשמדה. 

אבל העם הבולגרי לא אפשר את משלוח היהודים אזרחי בולגריה למחנות. הזיכרון האישי החזק ביותר מסיפורה של אמא שלי, הוא על כך שהם הגיעו לפי הוראה שקיבלו לתחנת הרכבת וחיכו עד שנאמר להם לחזור לביתם. 

לא גורשו אבל סבלו מרדיפה

יהדות בולגריה, שהיוותה אחוז אחד מכלל האוכלוסייה, ידעה להשתלב בציבור הבולגרי ללא התבדלות וללא סימני היכר מיוחדים. רוב החוקרים מעניקים את תעודת הכבוד לעם הבולגרי שנתן למלך בוריס להבין שהוא מתנגד נמרצות לגירוש היהודים למחנות ההשמדה. גם למנהיגות היהודית בבולגריה היה חלק לא מבוטל בשכנוע גופים רבי השפעה, כמו הכנסייה, נגד הגירוש.

עם זאת, היהודים היו כפופים לחוק להגנת האומה שדמה במתכונתו לחוקי נירנברג. חלק גדול מיהדות בולגריה במיוחד תושבי הערים הגדולות סבלו מהחרמות רכוש ואלימות פיזית על ידי ארגונים בתמיכת הממשלה. רוב הגברים נשלחו לעבודות כפייה.

התמונה המצורפת צולמה במאי 1943, בעיר ימבול. אימי (מצד ימין) הייתה בת 15, וכנראה גם חבריה שמצולמים איתה. הם אמנם לא נשלחו למחנות, אבל מאותו חודש הם חויבו היהודים לענוד טלאי – שימו לב למגני הדוד הקטנים על הבגדים.

יש לי תחושה מעורבת של מזל גדול, עם המחשבה מה היה קורה אילו, וזה לא מרפה במיוחד ביום השואה. 

דור שני לא לשואה / בולגריה
צביקה דביר

מבטי האשמה

של הזבנית הפולנייה,

השכן עם המספר על היד 

“לא סבלתם כמונו, 

לא הייתם באושוויץ”.

ילדות מאושרת

עם שמחת חיים

וגעגועים למולדת שהייתה

למרות שהשתנתה

אולי אחרת הם סבלו

אך הם כן ארזו

והם חיכו לרכבת

עד שהגיעה הבשורה

שאפשר לחזור הביתה.

עם פשוט אך עם גיבור

שתימרן צורר

והציל

עם אציל